מֹאזְנַיִם

אִיפ, אִיפִי, מה יהיה הסוף / שרון אָס

*

וּכְשֶׁהִיא מִסְתּוֹבֶבֶת עַל הַצִּיר

                                                הָעִיר (שֶׁהַמְּשׁוֹרֵר מְכַנֶּה

צִי־זוֹהֵר־שֶׁל־מַחֲצִיּוֹת־אֵלִים)

                                                מַנְמִיכָה קוֹל וּמַבִּיטָה

בַּנַּעֲרָה. הַשָּׁנָה הִיא בְּעֵרֶךְ

חֲמֵשׁ מֵאוֹת לִפְנֵי הַסְּפִירָה

וּקְרוֹבָה לִשְׁנָתִי הַשִּׁשִּׁים בְּאֵי שָׁם הָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי

שֶׁלְּאַחַר מוֹת בֶּן הָאֱלֹהִים

                                                חוֹזָה עִם מַחֲצִיּוֹת־אֵלִים

מְשַׂחֲקֵי דַּמְקָה, בְּמָוֶת

מִתְקָרֵב, (שֶׁלִּי) שֶׁלָּהּ

                                    שֶׁלָּהּ – דְּרָמָה גְּדוֹלָה

שֶׁלִּי, רְגִילָה, מִרְפֶּסֶת רְחוֹב

אֲבָל הַהִיסְטוֹרְיָה, מַגַּע הַהִיסְטוֹרְיָה,

זַחַל לַח עַל הָעֹרֶף

בִּמְקוֹם לִמְשֹׁךְ בֶּחָזִיָּה, אֵיזֶה יֶלֶד־רַע

שִׁלְשֵׁל זַחַל תַּחַת הַחֻלְצָה בַּכְּנֵסִיָּה

וְהָאֵם הַנְּבוֹכָה הוֹצִיאָה אֶת הַיַּלְדָּה הַצּוֹעֶקֶת

הַמִּתְפַּתֶּלֶת

אִיפִי –

            מֵאֵיפֹה לָמַדְתְּ כָּכָה לְדַבֵּר

נִמְלַטְתִּי

                        אֶל הַדַּפִּים הָרֵיקִים

בַּלֹּבֶן אֲנִי מְתַרְגֶּלֶת

            עֲמִידָה בְּכָבוֹד: שִׁירָה

דַּוְקָא הֵיכָן שֶׁהַחֲשִׂיפוּת לַקְּרִינָה

                        גְּבוֹהָה, וְיֵשׁ סַכָּנָה

שֶׁיִּרְאוּ לָךְ יוֹתֵר מִמָּה

                                    שֶׁתִּרְצִי

אַתְּ תִּרְצִי – הוֹ אַתְּ תִּרְצִי לַעֲמֹד בַּלֹּבֶן

וּלְגַלּוֹת אֶת הַמַּלְכוּת

                                    חֻקִּים שֶׁאַתְּ מַעֲמִידָה

וּבוֹחֶרֶת בָּהֶם

                        אֵיךְ יָדְעָה הַנַּעֲרָה לְהָשִׁיב לַצָּבָא

אַל תִּגְעוּ בִּי

וְהֵם לֹא נָגְעוּ – הֵם שֶׁהָיוּ מוּכָנִים בְּשֶׁל שְׁמוּעָה

לִרְגֹּם אֶת הַמַּנְהִיג

                        יוֹם הֻלַּדְתִּי הַיּוֹם וְיוֹם מוֹתוֹ שֶׁל אָבִי

הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ הִתְלַכְּדוּ

אִיפִי מוּבֶלֶת לַהוֹצָאָה לַהוֹרֵג

אֲנִי הוּבַלְתִּי אֶתְמוֹל (בַּטַּקְסִי) לְהוֹצָאַת

                                                            סְפָרִים

בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה מֵהַהוֹצָאָה

הַשָּׁלִיחַ אָמַר אִיפִי לֹא מֵתָה

                                                הִיא נֶעֶלְמָה בַּשָּׁמַיִם

וַאֲנִי אָמַרְתִּי לָאִישׁ הַזָּקֵן שֶׁיָּשַׁב לְצִדִּי

לְבַדֵּר אֶת רוּחוֹ לְאַחַר שֶׁהָרַס אֶת רוּחִי

      כְּשֶׁהַנַּעֲרָה צָעֲדָה לַהוֹצָאָה לַהוֹרֵג

וְשָׁרָה

אֹמֶץ לִבָּהּ הַפָּתוּחַ הוֹתִיר רֹשֶׁם בֶּעָבָר

כְּמוֹ שֶׁיּוֹתִיר רֹשֶׁם בֶּעָתִיד

הִיא הִצְלִיחָה לְצַמְצֵם אֶת הַזְּמַנִּים

כְּפִי שֶׁשָּׁרָה כָּכָה אֶקְרָא

                                    רַק בַּחֶדֶר לְבַד יֵשׁ לִי אֶת הַטּוֹן הַנָּכוֹן

הַסַּמְכוּתִי, אֲבָל הִיא, אִיפ, אִיפִי – מוּל הַאֵין בְּרֵרָה שָׁרָה בְּקוֹל

חוֹדֶרֶת אֶת חֹסֶר הַהֲבָנָה בַּהֲבָנָה

דֶּרֶךְ נִפְתַּחַת בָּאַלִּימוּת אֶל הָאַלִּימוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּלָלִים וּפְּרוֹטוֹקוֹל

לֹא כְּמוֹ בַּכְּבִישׁ

בּוּם בּוּם כּוּס אֶמַאק

מוּל הַקִּיר אֲנִי שָׁרָה

יִפָּתַח אוֹ לֹא יִפָּתַח

                        אֲנִי לֹא הַמַּזְכִּיר הָרָאשִׁי עִם צְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת

וְהַשַּׁדְכָן וּרְשִׁימַת הַכְּתוֹבוֹת

                                    הַמְּשָׁרְתִים מִתְפַּטְּרִים תָּמִיד לִפְנֵי הַמַּסָּע

אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַקַּבְּצָנִים גּוֹבְהִים מִדֵּי יוֹם מוּל הַחַלּוֹנוֹת

תַּעַזְרוּ לִי

אַפְאֶחָד לֹא יַעֲזֹר

אוּלַי לִפְעָמִים, קְצָת, מִי שֶׁאַתְּ שׁוֹכֶבֶת אִתָּם בַּמִּטָּה

אֲנִי יוֹדַעַת מָה כּוֹחוֹ שֶׁל עֶלְבּוֹן:

מוּל הַקִּיר, הַלֹּבֶן

                        נִתָּן לְהוֹתִיר חֲתִימָה

*

בַּמִּכְתָּב הוּא כָּתַב לְבִתּוֹ שִׁיר אַהֲבָה

"אִיפִי הַיְּקָרָה, בּוֹאִי אֵלַי בְּמֶרְכָּבָה

רְתוּמָה לְסוּסֵי רוּחַ זְהֻבִּים, מָצָאתִי לָךְ חָתָן

מָהִיר מִסּוּסֵי הָרוּחַ, וּמִבִּתִּי הַנְּסִיכָה הַקְּטַנָּה

תַּהַפְכִי לְמַלְכָּה, אִיפִי הַמַּלְכָּה הַגְּדוֹלָה"

אוֹ מַשֶּׁהוּ כָּזֶה הוּא כָּתַב לָהּ

                                    וְהִיא בָּאָה

וּמַדּוּעַ לֹא תָּבוֹא לַמָּקוֹם בּוֹ הָאַהֲבָה

מַבְטִיחָה מָה שֶׁיֵּשׁ לָאַהֲבָה לְהַבְטִיחַ

גְּדִילָה בַּשָּׂדֶה

סוּס לָבָן עוֹמֵד בַּפֵּאָה הָרְחוֹקָה

חוֹזֵר בְּכָל הַחֲלוֹמוֹת לִפְקֹד

                        וְלִשְׁאֹל

מָה עוֹשֶׂה כָּאן הַסּוּס הַלָּבָן

וְהִיא בָּאָה – וְהֻקְרְבָה לְקָרְבָּן

בָּרָק וְכוֹכָב הִיא הֵסִירָה מֵחָזֵהוּ (שֶׁל אָבִיהָ)

וְתָלְתָה עַל חָזָהּ

            וְהוֹרְתָה לְאִמָּהּ לֹא לִכְעֹס

(הָאֵם לֹא הֵבִינָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כִּשָּׁרוֹן מְיֻחָד

לִהְיוֹת מִחוּץ לַהֲבָנָה הָרְגִילָה, לִהְיוֹת זוֹ

הַמְּצַמְצֶמֶת אֶת הַמֶּרְחָב בֵּין פְּעֻלָּה לִרְאִיָּה)

                        כְּפִי שֶׁהִיא תֵּלֵךְ עַכְשָׁו

נוֹעֶזֶת

לְקַבֵּל אֶת הַמַּכָּה

כָּךְ הִיא תִּנָּעֵץ בְּזִכְרוֹנֵנוּ –

                        זְקוּפָה עֲטוּפָה בִּקְפָלִים

בַּהַבְטָחָה הַמְּנַצְנֶצֶת בַּחֹמֶר –

לֹא תִּתְפְּסוּ אוֹתִי

וְכָעֵת אֲחַבֵּר אֶת הַקַּו

לְקַבֵּל בְּרָכוֹת לְיוֹמְהֻלַּדְתִּי

וְאַחַר כָּךְ נִרְאֶה, אוּלַי נַמְשִׁיךְ הָלְאָה

מִכָּאן

*

אֶת עֵינֶיהָ שֶׁל הָאֵלָה,

                        אֵלַת הַנִּשּׂוּאִין

אוֹהֲבִים לְתָאֵר כַּעֲגֻלּוֹת

            כְּעֵינֵי

פָּרָה

            גַּם לָנוּ מְשׁוֹרְרִים הַמַּבִּיטִים לְעֵינֵי

סוּסִים

כִּלְעֵינֵי אִשָּׁה אוֹהֶבֶת

רְאִיָּה הִיא שִׁגָּעוֹן

לָעַיִן שֶׁמֵּרֹב חֹם נִדְמֶה

                        הָאִישׁוֹן חָסֵר, הָאִישׁוֹנִית

"הַנַּעֲרָה" בִּיוָנִית,

יֵשׁ לִזְבֹּחַ אֶת אֶת הַהִשְׁתַּקְּפוּת

            בַּחֲלוֹם הִיא פָּגְשָׁה בָּהּ גְּבוֹהָה

מִלִּפְנֵי מוֹתָהּ, קוֹרֶקְטִית, וְהָיָה עָלַי לְשַׁכְנְעָהּ

שֶׁאֲנַחְנוּ מַכִּירוֹת, חֲבֵרוֹת בַּצַּד הָאַחֵר

            וְלֹא הָיָה סִימָן

פְּרָט לִי עַצְמִי – אֲנִי הָיִיתִי הַסִּימָן

שֶׁפָּעַם אָהַבְתִּי אוֹתָהּ

                                    שֶׁהִיא אָהֲבָה אוֹתִי

בְּהַדֵס הַיָּד חוֹלֶפֶת דֶּרֶךְ הַגּוּף

לֹא מִתְחַבְּקִים שָׁם

אֵיךְ אֵדַע אִם אֵינִי בָּבוּאָה לְיַד חֲבֶרְתִּי

הַמְּנֻמֶּסֶת כְּלַפַּי בַּחֲלוֹם?

            זֶהוּ גַּן הָעֵדֶן הַיָּחִיד

מָה שֶׁנִּתָּן לַהֲרֹס

*

זוֹ אֲנִי וְכָאן אֲנִי שָׁרָה

            שׁוֹאֲלִים: יֵשׁ לָךְ פַּסְפּוֹרְט

לְעוֹלָם אַחֵר

מֵאִיר ו. הִתְגּוֹרֵר בְּדִירָה

שֶׁהָיְתָה מִלְטֶשֶׁת יַהֲלוֹמִים

            אָבָק נִצְנֵץ בַּסְּדָקִים

בְּהַבְטָחָה

            לַיָּקָר שֶׁנִּזְנַח מֵאָחוֹר

וְהוּא אָמַר לִי

בָּא שִׁיר – אֲנִי מְחַכֶּה שֶׁיַּעֲבֹר

אִם לֹא עוֹבֵר וּמְנַדְנֵד (לְפָחוֹת יוֹם

שָׁלֵם)

             – אֲנִי בָּא

אֵלָיו

הָיִיתִי לְךָ אִשָּׁה טוֹבָה אוֹמֶרֶת הַמַּלְכָּה לַמֶּלֶךְ

רָצַחְתָּ אֶת תִּינוֹקִי הָרִאשׁוֹן

וְיָלַדְתִּי לְךָ שָׁלוֹשׁ בָּנוֹת וּבֵן

הֶאֱמַנְתִּי לָהּ בְּפַשְׁטוּת כְּפִי שֶׁהֶאֱמַנְתִּי לְמֵאִיר ו.

וּבְתַחֲנַת הַדֶּלֶק פָּגַשְׁתִּי בְּאִישׁ מֻטְרָד

שֶׁהִטְרִיד אוֹתִי "אַתְּ אִשָּׁה טוֹבָה"

וְשָׁמַעְתִּי מֵחָדָשׁ אֶת הַמְּשׁוֹרֵר וְהַמַּלְכָּה

אֵיךְ הִתְעַקְּשׁוּ לַעֲמֹד

                        מִתְלַבְּטִים בֵּין אֲבַק (יַהֲלוֹמִים)

לַאֲבַק

                                    מִתְנַקְּשִׁים

*

אִיפִי, אִיפ – הַצִּפּוֹר הֲכִי קְטַנָּה

(כִּמְעַט)

            מְרִימָה כְּנַפְנַף זָעִיר עַל עָנָף

וּמְנַקָּה             מְנִיפָה נִרְטֶטֶת בַּפְּלִי

בַּפְּלִיָּה      עַד שֶׁמַּגִּיעַ בֻּלְבּוּל גָּדוֹל

וּמַפִּיל אֶת רַחֲצַת הַבֹּקֶר

                                                מִמִּסְגֶּרֶת

הַחַלּוֹן־חֲלוֹם

מָתַי הִיא תָּשׁוּב?

נִשְׁבַּעְתִּי (שׁוּב) –

                        אֶשָּׁאֵר בַּתְּנוּעָה הַמֵּיטִיבָה

זוֹ הַמְּחַקָּה דֶּרֶךְ

עַד שֶׁעוֹנִים הַהֵדִים

כָּכָה גַּם כָּתוּב – לְעוֹרֵר

                                    עַד שֶׁ

תֶּחְפַּץ

עָלַי לִהְיוֹת מוּכָנָה לַכִּסּוּפִים

רְאִי לִהְיוֹת מוּכָנָה

מִי מִשְּׁתֵּינוּ מְדַבֶּרֶת מִי עוֹנָה

בְּלִי לָקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן אֶת הַפִּצּוּלִים הַהֶכְרֵחִיִּים

כָּךְ שֶׁלְּפָחוֹת אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ נָשִׁים עֲסוּקוֹת כָּאן

בְּתִשְׁפּוֹרֶת בֹּקֶר

וְהַצִּפּוֹרִים הַנִּפְלָאוֹת, הַנּוֹפְלוֹת בַּתְּעוּפָה

מֵעָנָף לְעָנָף

וְאִמִּי הָאוֹמֶרֶת

אוֹתוֹ פָּסוּק

מְזַמֶּרֶת הַצִּפּוֹר הָאֲפֹרָה

אֶצְלִי בַּגִּבְעָה בַּגַּן

אֶצְלֵךְ בַּתֵּל, הִתְרוֹמְמוּת הָאָבִיב

עָבַרְנוּ לָאִמָּהוֹת אִיפ, אַתְּ בְּסֵדֶר?

שֶׁתֵּדְעִי

אַתְּ שִׂמְחַת חַיַּי עַכְשָׁו

הַבְּעָיוֹת שֶׁלָּךְ הֵן שִׂמְחַת חַיַּי עַכְשָׁו

אָבִיךְ הָאַלִּים אִמֵּךְ הַחַשְׁדָנִית אָחִיךְ הַתִּינוֹק

הַצָּבָא הַבּוֹעֵר בִּתְשׁוּקוֹת מְאַכְּלוֹת

הַשְּׁמוּעוֹת עַל מָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְנַצֵּחַ

בַּקְּרָב    בַּנִּשּׂוּאִין

קָשֶׁה לְהַכְרִיעַ אִם הָיִית הִסְטֶרִית אוֹ אַמִּיצָה

אָרִיסְטוֹ חָשַׁב שֶׁהַמַּחֲזַאי הִגְזִים

שֶׁשִּׁנָּה לָךְ פָּנִים וְקוֹל בְּאוֹתָהּ מַסֵּכָה

אֲבָל אָרִיסְטוֹ לֹא הָיָה מֵעוֹלָם נַעֲרָה

צְעִירָה

            וּמִי שֶׁלֹּא נִבְגַּד  נֶעֱלָב עַד טַעַם אֵפֶר

עַצְמוֹתָיו

                        לֹא יָבִין לְעוֹלָם

אֶת הַכּוֹחַ הַמְּהַפֵּךְ שֶׁל הַאֵינְמוֹצָא

*

אָנוּ בְּנֵי חֲלוֹף

            גִּלּוּי הַגּוֹרָל הַזֶּה

בִּלְתִּי נִמְנָע

וְאִם יוֹם עוֹבֵר

וְאֵינִי קַדָּה לַלֹּבֶן

לֹא אֶת הַבִּלְתִּי־נִמְנָע

             אֲנִי שׁוֹכַחַת

 חוֹבַת הַבְּרָכָה מוּפְקָרָה

שַׁאֲלִי אוֹתִי מָה אֲנִי רוֹצָה

            צַעַד צַעַד רִיצָה תְּעוּפָה

נְפִילָה שׁוּב מִשָּׁמַיִם

            לָאֲדָמָה, בְּהַעֲרָצָה

שֶׁלָּךְ, אִיפ, שָׁרוֹן

            וְלֹא כָּל מִשְׁפָּט שֶׁאָמַרְנוּ

רָאוּי לִמְחִיאוֹת כַּפַּיִם

הַקּוֹל שֶׁבּוֹקֵעַ מִגָּרוֹן

 מְנַסֶּה צֵל זֶה וְצֵל אַחֵר

מִי תִּזְכֶּה בַּפְּרִי הַזּוֹהֵר

            נוֹשֵׂא הָאוֹר

                        הַמִּתְגַּלְגֵּל בַּצַּלָּחוֹת

מֶרְכָּבוֹת כָּאֵלּוּ וַאֲחֵרוֹת

מַקְהֵלוֹת וּסְפֶרוֹת

הַטּוֹב בְּיוֹתֵר

            לְהַשִּׂיגוֹ

צַעַד צַעַד רִיצָה

תְּעוּפָה וּנְפִילָה

לָאֲדָמָה

וְהַמִּשְׁפָּטִים הַמֻּפְשָׁטִים כָּעֵת

הֵם הַסִּימָן

לְחִפּוּשׂ הַסֶּדֶק – הַחוּצָה

                                                לַשִּׁיטוּט

וְלַשְּׁאֵלָה הַגְּדוֹלָה

אוֹ צִוּוּי?

            רְאִי לִהְיוֹת מוּכָנָה

אִיפ, בֶּצַע הָאוֹר

כָּל הַדִּקְדּוּק – לְמַסְמֵר צֵל             

            וַעֲדַיִן הַצֶּדֶק מַשְׁמָעוֹ: לֹא לַהֲפֹךְ אֶת הַדָּבָר הַחַי לְ"דָּבָר"

*

בָּרְחוֹב בּוֹ אֲנִי גָּרָה

                        אֵין עִזִּים

וּבְכִכַּר הָעִיר

            הֶעֱרִימוּ

פַּעַם שֶׁלֶג

            מִסְּעָרָה

שֶׁשָּׁכְכָה בַּחֶרְמוֹן

הַאִם קָרְבַּן־אָדָם (כִּמְעַט

            כָּתַבְתִּי

קָרְבַּן־אֲגַם) הוּא אֶפְשָׁרִי

אוֹ

בִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי

לוּ לֹא הַמְלֶט הָיָה שׁוֹאֵל

אוּלַי זוֹ הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה

אֶתְמוֹל פָּתְחָה הָאֵם מִכְתָּב שֶׁפּוֹתַחַת

מִזֶּה חֲמִשִּׁים שָׁנָה

וְקָרְאָה

"אִמָּא   אֲנִי חָפְשִׁי   חָפְשִׁי   חָפְשִׁי"

בְּיוֹמְהֻלַּדְתּוֹ כָּתַב לָהּ הַבֵּן

וְלֹא הוֹסִיף –

            עוֹד שְׁבוּעִיִּים

אֶהֱפֹךְ אֶת עַצְמִי לְעֵז לְבָנָה

קַח אֶת הַשִּׁיר

                        נַפְנֵף בּוֹ

בָּאֲוִיר

וְיִתְגַּלֶּה הַפֶּתַח

            לָעוֹלָם הַבָּא

לְעֻמָּתְךָ

זוֹ הַשִּׂיחָה עִם אִמִּי

בַּטֶּלֶפוֹן, שָׁרוֹן, אֲנִי שׁוֹמַעַת

אֶת הַצִּפּוֹרִים בַּצַּד שֶׁלָּךְ

אֶת אוֹתָהּ פְּסוּקִית

הֵן אוֹמְרוֹת עַכְשָׁו

                        בַּצַּד שֶׁלִּי

עִיר הַגַּנִּים

מִישֶׁהוּ חוֹלֵשׁ עַל הַנְּשִׁימָה שֶׁלָּנוּ

 בָּא הַשִּׁיר

וְעוֹשֶׂה שַׁמּוֹת בַּנְּשִׁימָה הַחֲלוּשָׁה

מִסְתּוֹבֶבֶת עַל צִיר

            הַנַּעֲרָה מַרְאָה לַצָּבָא

רַק

בֹּטֶן

            וּמַקְהֵלַת הַנְּעָרִים

(שֶׁעֲדַיִן בּוּרָה בְּרוּחוֹת רְפָאִים)

צוֹעֶקֶת

                        נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע

וְהָרוּחוֹת שׁוֹמְעוֹת

                        וְיוֹצְאוֹת מִפִּרְצֵי אֲוִיר

מֵאֲדָמָה

                        וְיִהְיֶה מִי שֶׁיִּרְאֶה פָּרָה בַּשָּׂדֶה

וְיִהְיֶה מִי שֶׁיִּרְאֶה

אֵלַת נְקָמָה מֻאֲדֶמֶת נוֹרָא

וְכָל זֶה כִּי לֹא קִבְּלוּ עֲדַיִן אֶת פְּנֵיהֶם

בְּפָנִים

מֻשְׁחָלוֹת עַל מוֹט

בְּקֶצֶב הַתֹּף

                        הַמִּדְבָּר

הָיָה חָרוּשׁ בְּגַלְגַּלִּים

מֶרְכָּבָה

            קָרְאוּ לַכְּלִי הַכָּבֵד הַיּוֹרֵק אֵשׁ

כְּשֶׁהִיא הִסְתּוֹבְבָה עַל צִיר

פְּנֵי הַצְּבִיָּה שֶׁלָּהּ

נִפְתְּחוּ וְאָמְרוּ

            אַתֶּם יְלָדַי  אַתֶּם אֲהוּבַי  אַתֶּם עֲתִידִי

עוֹד טֶרֶם הָיְתָה וּכְבָר הָיְתָה לְמַלְכָּה נִשֵּׂאת

לְכָל רוּחַ

אֲבָל לֹא אָמְרָה לַצָּבָא

                        אַתֶּם אִמִּי

אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ

הַדָּג מָלוּחַ

*

עַכְשָׁו, לְאָרְכּוֹ שֶׁל יוֹם

                        הִיא מַפְחִידָה אֶת עַצְמָהּ

לֹא בֶּעָתִיד

הִיא מַפְחִידָה אֶת עַצְמָהּ

עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֵינָהּ מַכִּירָה אֶת עַצְמָהּ

עוֹד

                        שְׁבִיל חַלּוּקֵי נַחַל

מוֹבִיל

            אֶל מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, אֶל עֵץ הַלִּימוֹן

הִזָּהֲרִי מִטְּפָרָיו הַמְּשֻׁנָּנִים שֶׁל עֵץ הַלִּימוֹן

מִי הָיָה מַאֲמִין

                        שֶׁיֵּשׁ לְהִזָּהֵר מִתַּחַת לְעֵץ

הֶהָדָר

                        חֻלְשַׁת הַבֹּקֶר

אֵינִי מוֹצֵאת פֶּתַח וְלִבִּי דּוֹפֵק מָרָה

וְכָל זֶה? כִּי אֵינִי מְבַקֶּשֶׁת בְּכָל מְאוֹדִי

                        פִּתְחִי לִי, פִּתְחִי לִי בַּבִּלְתִּי נִרְאֶה

קַבָּלָה

*

שְׁבִיל הָאֲבָנִים הַלְּבָנוֹת

            הוּא אֶתְנַחְתָּא

מוּאֶרֶת בַּצֵּל

מַהִי הַתַּחֲנָה הַסּוֹפִית

כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁמוּעוֹת בִּדְבַר

הַחִלּוּפִין בֵּין גּוּף הַנַּעֲרָה לְגוּף הַצְּבִיָּה

מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים

נִדְמֶה – הַטֶּקְסְטִיל לִפֵּף זְרוֹעַ וּפָנִים

אֲבָל הָאֵם, אִמָּא שֶׁלָּךְ, וַאֲנִי בְּתוֹכָהּ,

לֹא מַאֲמִינוֹת לִשְׁמוּעוֹת

הַשִּׁיר אוּלַי יִגָּנֵז

            הַשְּׁמוּעוֹת אוּלַי תּוֹסֵפְנָה לִלְכֹּד

אֶת הַלֵּב – אֲבָל עַד שֶׁהָאֹכֶל לֹא נֶאֱכַל עַד תֹּם

שׁוּם רוּחוֹת רְפָאִים אֵינָן נֶחָמָה

נִצְנוּץ קָטָן בִּתְחִלַּת כָּל סִפּוּר

מִשְׁפָּחָה

            הִיסְטוֹרְיַת הָעֲמִידָה מוּל הַבְּרִית וְהַתַּרְמִית

הִיא שֶׁתִּקְבַּע

עַד כַּמָּה הָאַהֲבָה    עַד כַּמָּה הַשִּׂנְאָה

מָה שֶׁהָיָה מְסֻבָּךְ

כָּכָה הוֹפֵךְ לְפָשׁוּט

            תּוֹדָה   וְ   לֹא־תּוֹדָה

                        אֲנִי יְכוֹלָה לְאָרְכּוֹ שֶׁל יוֹם

בְּמַסַּע הָאוֹר

            לָלֶכֶת צַעַד צַעַד

לְצִדֵּךְ,

גִּלִּיתִי אִיפ

                        אֶת הַיּוֹם הַנַּקְבּוּבִי

כְּשֶׁאַתְּ שָׁרָה הַשָּׁעוֹת מֻכְפָּלוֹת

עַל מִפְתָּן

יֵשׁ בָּךְ יוֹתֵר כּוֹחַ וּפָחוֹת אַשְׁמָה

*

אֲנִי מִשָּׁם, עוֹד הָיִיתִי נַעֲרָה

רָאוּ שֶׁאַבָּא טוֹב וְאִמָּא טוֹבָה

גַּם אֲנִי רָאִיתִי פִּצּוּלֵי שֶׁפַע,

עֲלֵי שׁוֹשַׁן

בַּשַּׁיִשׁ בָּעֵץ בַּמַּתֶּכֶת

בַּגַּן, קַרְנַיִם מְתוּקוֹת שֶׁל טְלֵה זָהָב

הֲכִי אָהַבְתִּי בַּסְּבָכִים לִהְיוֹת הָרוֹאָה

                                                הַבִּלְתִּי־נִרְאֵית

לְלֹא שֵׁם תֹּאַר, רַק מַלְכוּת סָבִיב

            נִצְנוּץ הַזָּהָב בִּתְחִלַּת כָּל סִפּוּר

מִשְׁפָּחָה

            וְאַתְּ נֶהֱדֶפֶת קְצָת מִפֹּה לְשָׁם         

                        מִיְּפִי הַסְּבָכִים וְעָרְמָתָם

רְאִי הַנְּמָלָה לָהּ הַמַּשָּׂא וְהַמְּחִלָּה וְהַקֹּטֶן הַמְּפַתֶּה

לְנַסּוֹת לְהַחְרִיבָהּ אוֹ לְשַׁחְרֵר

                                                הַקַּיִץ

סוֹכֵךְ עָלַי, עֵז חַמָּה וְהַכֹּל יְשֵׁנִים

אֶבֶן לְבָנָה  וְאֶבֶן לְבָנָה  וְאֶבֶן לְבָנָה

יָבוֹא יוֹם יָדַעְתִּי וְאֶתְפַּקֵּעַ מֵחַיִּים

וְלֹא אֵדַע מָה לַעֲשׂוֹת

                        אֵיךְ לִפֹּל לַתְּנוּעָה

בַּדֻּגְמָא

*

בְּהִתְקָרְבֵךְ הִיא מִתְרוֹמֶמֶת

                        לְבָרְכֵךְ

שָׁלוֹם מְתוּקָה אַחַת, פָּנַיִךְ זוֹהֲרוֹת

חָלַף זְמַן רַב כָּל כָּךְ

                        מָה שְׁלוֹמֵךְ

וְהִנֵּה אַתְּ בַּת יְחִידָה בֵּין הֲמוֹן

                        בָּנוֹת יְחִידוֹת שֶׁבֵּרְכָה

וְכֻלָּנוּ מִסְּבִיבָה פּוֹנוֹת זוֹ לָזוֹ

יְקָרוֹת לְעַצְמֵנוּ לָזוֹ שֶׁלְּיַד וּמִנֶּגֶד

                        מִתְנַדְנְדוֹת בַּיַּיִן כַּעֲנָפִים

קַלִּים בָּרוּחַ –

עַשְׂרוֹת שָׁנִים וְתֶכֶף

הִיא תִּתְרוֹמֵם בְּבֶהָלָה שֶׁל מְאָרַחַת

וְתִצְעַק שְׁמוֹתֵינוּ וְאֵינָהּ רוֹאָה

דַּוְקָא טוֹב לָנוּ מְאוֹד

לִהְיוֹת בַּמְּסִבָּה שֶׁלָּהּ, בְּנַחַת

וְהִיא הַמְּאָרַחַת, הַקַּלָּה בְּגַלְגַּלּוֹנִים וּבְכַדּוּרֵי

מִשְׂחָק – חוֹשֶׁבֶת אוֹתָנוּ עֲדַיִן צְעִירוֹת וְקָשׁוֹת

חַשְׁדָנִיּוֹת מִכְּדֵי לְהִתְמַסֵּר בְּפַרְהֶסְיָה

אֲבָל אֲנַחְנוּ כָּאן, סַקְרָנִיּוֹת

אֵיךְ הִגַּעְתְּ לְכָאן מָה שְׁלוֹמֵךְ

וּבְמָה אַתְּ אוֹחֶזֶת בִּימִינֵךְ לְסוֹכֵךְ

עַל הַמָּקוֹם –

הַצִּפּוֹרִים כְּבָר לֹא בְּמַקּוֹר פָּעוּר

מֵחֹם

            שָׁרוֹת,

שִׂימִי לֵב זוֹ הַשָּׁעָה

לְהִצְטָרֵף, וְהִיא הוֹסִיפָה וְאָמְרָה

הַתְּרוּפָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר

                        נֶגֶד בִּעוּתֵי חֹסֶר שֵׁנָה

הִיא לָקוּם וְלֹא לְהִתְעַקֵּשׁ

שָׁלוֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר וְאַתְּ עֵרָה?

                        כִּי הָאֱלֹהִים מְדַבֵּר אֵלַיִךְ כָּעֵת

הָעֹמֶק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר

                        הוּא פְּנֵי הַשֶּׁטַח הַמְּעַנְיְנִים, הַמַּטְרִידִים

וְהַפָּנִים שֶׁאֲנַחְנוּ מַעֲמִידִים – עַד הִתְלַכְּדוּת עִם הַפָּנִים הָעוֹמְדִים

מִחוּצָה לָנוּ – מִתְבּוֹנְנוֹת

                        בַּתַּחְתִּיּוֹת הַכֹּל דּוֹמֶה, כָּאוֹטִי

חֲסַר צוּרָה, שָׁלוֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר, קוּמִי

זֶה הַזְּמַן לִלְבֹּשׁ צוּרָה כְּשֶׁאַתְּ נֶחְלֶצֶת מֵעַצְמֵךְ

יָשַׁנְתְּ בְּאַרְגַּז הַלֶּחֶם

יָשַׁנְתְּ בַּמִּטָּה בַּשָּׂדֶה הָרָחָב וְשָׁמַיִם סוֹכְכוּ מֵעַל

יָשַׁנְתְּ בַּצְּרִיף שֶׁבְּפִתְחוֹ נַעֲלֵי עֲבוֹדָה שֶׁאִישׁ לֹא נָעַל

יָשַׁנְתְּ בַּגַּרְגֵּר הַזָּהֹב שֶׁל הַחִטָּה

וְכָעֵת אֵינֵךְ יְשֵׁנָה

אָז קוּמִי הִיא אוֹמֶרֶת לִי שָׁלוֹשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר

מוּטָב לְהַאֲמִין כְּמוֹ בַּכְּתוּבִים

                                    הָאֱלֹהִים דּוֹבֵר

וְתֶכֶף הַצִּפּוֹרִים הָאֲפֹרוֹת יַבְרִיקוּ

בְּאֹדֶם וּבְכֶסֶף הַשִּׁיר

                                    אֵין לָךְ מַשֶּׁהוּ טוֹב יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת

הִצְטָרְפִי אֲלֵיהֶן

                        וּבָרְכִי עַד שֶׁתְּבֹרְכִי בָּאוֹר בִּזְמַן הַלֶּחֶם וְהַקָּפֶה

*

גִּלִּיתִי, שׁוּב, אִיפ, אֶת מַכְפֵּלוֹת

                                                הַמַּיִם

בַּיּוֹם הַנַּקְבּוּבִי, בּוֹ הַזְּמַן מִתְרַחֵב

                                    כְּכָל שֶׁהַמְּלָאכוֹת תּוֹפְחוֹת

בְּמַכְפֵּלוֹת הַמַּיִם הָעֶלְבּוֹן נִשְׁטָף

                                    אוֹ אוֹבֵד בִּצְלִילוּת הָעֹמֶק

קָשֶׁה מְאוֹד לִשְׁכֹּחַ זִמָּה שֶׁל קַבְּצָן וְכֹּהֵן

שֶׁנִּגְּשׁוּ אֵלַיִךְ בְּלַהֲטָם

                                    מַכְפֵּלַת הַמַּיִם

הִיא מָקוֹם שֶׁלֹּא תּוּכְלִי לְהַצְבִּיעַ עָלָיו

לוּ תִּרְצִי מְאוֹד וְלֹא תִּרְצִי בִּכְלָל

                                    תִּרְאִי אִיפ – הִנֵּה

כָּאן, בְּעוֹדִי כּוֹתֶבֶת אֵלַיִךְ אַתְּ נִפְנֵית

וְרוֹאָה הַצְּבִיָּה שֶׁהוֹפִיעָה בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן

אֵינָהּ פִּתְרוֹן וְאִישׁ טֶרֶם שָׁר אֶת שִׁירָהּ

                                    וְגַם לֹא אֶת שִׁירֵנוּ

הַסֵּבֶל יַחְזֹר וְיוֹפִיעַ וְעָלַי לִגְזֹר אֶת הָרֶגַע

לִיחִידוֹת כֹּה דַּקִּיקוֹת

                                    עַד שֶׁהַנֶּצַח

לְלֹא נֶפַח – יִתְגַּלֶּה, מֵעֵין מֵיתָר חֲסַר עֹבִי וְאֹרֶךְ

עָלָיו אֲנַחְנוּ נִשְׁעָנוֹת, כִּי חֹסֶר הַבְּרֵרָה

                        מַכְרִיחַ אֶת הַדִּמְיוֹן לַחְצֹב

אֶת תְּנָאֵי הַמִּחְיָה כְּגוֹן טָהוֹר וְקָשֶׁה וְלָבָן

בַּחַמְצָן הַנּוֹרָא

                                    אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתְּ מָרָה אִיפ

וַעֲדַיִן חַכִּי לִי בִּקְצֵה הַשְּׂדֵרָה הַיּוֹרֶדֶת לַיָּם

                                                            זוֹ אֵינָהּ סוֹף הָעֲלִילָה

לְהוֹבִיל אוֹתָנוּ מֵרְאִיָּה לַהֱיוֹת

מִבַּעַד לְתַלְמֵי הַמִּשְׁפָּטִים הַנִּפְתָּחִים

אֲנִי מְצִיצָה – נוֹפְפִי אֵלַי לְשָׁלוֹם

                                                מֵאַחַד הָעֲבָרִים

שֶׁאֵדַע: אֲנִי עֲדַיִן נָעָה וְגַם אַתְּ

שְׁתֵּינוּ מֵעֵין הֶעָנָן הַלָּבָן שֶׁמְּצַיְּרִים בַּשָּׁמַיִם

הָרֵיקִים – אַחֶרֶת אֵיךְ נִוָּדַע לַצְּלִילוּת שֶׁבְּתוֹכָהּ הַכֶּתֶם

וְעִם זֹאת – הָיִינוּ מִסְתַּדְּרוֹת גַּם לְלֹא הַזֻּהֲמָה שֶׁל קַבְּצָן אוֹ רַב

*

הַמַּתָּנוֹת שֶׁהָיוּ שֶׁלִּי אֵינָן בִּרְשׁוּתִי יוֹתֵר

לֹא צַעַד קַל    לֹא שֵׁנָה טוֹבָה   לֹא קַלּוּת לְהַקְסִים בְּמִלִּים

כְּמוֹ אֶצְלִי הַחָכְמָה וּכְדַאי לְהִתְקָרֵב

וְנִשְׁמְטָה מִיָּדַי אֵיזוֹ פְּקַעַת שֶׁיָּכֹלְתִּי כְּבַיָּכוֹל לִמְסֹר מַתָּנָה

לְמִתְקָרְבִים כְּכַדּוּר אוֹ בָּצָל שֶׁל נַרְקִיס

בִּלְבּוּל עָמֹק נוֹתָר לִי וּפָחַד וְהַשִּׁיר כֵּן הַשִּׁיר הוּא פָּחוֹת וּפָחוֹת

שֶׁלִּי וְאֵינִי יוֹדַעַת מֵהֵיכָן הוּא בָּא וּלְהֵיכָן יֵלֵךְ וַאֲנִי שֶׁכִּמְעַט מֵעוֹלָם

לֹא הָיִיתִי עֲצוּבָה – חֲרָדָה הִיא הָאֶלֶמֶנְט שֶׁלִּי וְאֶקְסְטָזָה

מַתְחִילָה לְהִתְרַכֵּךְ מֵעַצְבוּת – אֱלֹהִים זֶה מָה שֶׁתַּעֲשֶׂה

לִבְנוֹתֶיךָ הָאֲהוּבוֹת, הַיְּחִידוֹת?

אַתְּ שׁוֹאֶלֶת אִיפ מָה לִי וְלָךְ? מְעַט מְאוֹד בִּיוֹגְרָפִית

לַמְרוֹת.. שֶׁגַּם לִי הָיָה אָב שֶׁמָּכַר אוֹתִי בְּקַלּוּת לִידִידִים

לְצֹרֶךְ שִׂיחָה אוֹ אֵיזוֹ תִּפְאֶרֶת שִׁמּוּשׁ בְּאַנְגְּלִית וַהֲבָנַת הַנִּקְרָא

בֵּין נוֹסְעִים מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְיָכֹל לִשְׁלֹחַ אוֹתִי לְהוֹרִיד זָרִים

גַּסֵּי מֶזֶג מִקּוֹמוֹת עֶלְיוֹנוֹת שֶׁל מְלוֹנוֹת נוֹצְצִים וְאָז שׁוּב בַּבַּיִת

בַּמִּטְבָּח, לִנְזֹף עַל אִי חֲבִיבוּת מַסְפֶּקֶת

כְּמוֹ הָיָה הוּא סַרְסוּר וַאֲנִי נַעֲרָתוֹ הַיְּחִידָה

יֵשׁ דְּרָכִים רַבּוֹת לַעֲמֹד מוּל סֵפֶר אִיפ

גַּם אֲנִי לְנֹכַח קִיר הָאֵינְמוֹצָא – מְבַקֶּשֶׁת לְזַמֵּר

*

            הִיא יָשְׁבָה עַל כִּסֵּא

בַּחֲלוֹמָהּ

            וּמִישֶׁהוּ לֹא יָדוּעַ נִגַּשׁ

וּמָעַךְ לָהּ אֶת הַשָּׁד. לֹא בְּרֹךְ.

                                    הִיא הִתְעוֹרְרָה

אַרְבַּע בַּבֹּקֶר וְהַצִּפּוֹרִים הָאֲפֹרוֹת

מְזַמְּרוֹת    אִיפ אִיפ מֵעַל הָרָצִיף אִיפ

הַשֵּׁנָה שְׁכָבוֹת הוֹוֶה מְכַסּוֹת

                                    נִקְרְעָה מֵעָלֶיהָ

כְּבַד

אֵלּוּ אַחִים תְּאוֹמִים  הַזַּעַם וְהַפַּחַד

                                    מְהִירִים וּסְמִיכִים כְּרוּחַ חוֹל

חַסְרֵי גַּפַּיִם

                        הִיא הוֹפֶכֶת שׁוּב לְנַעֲרָה

אַךְ לְלֹא הַשָּׁדַיִם הַזְּקוּפִים וּלְלֹא הַיְּרֵכַיִם הַסּוּסִיּוֹת הַמַּרְטִיטוֹת

וּלְלֹא הַהִשְׂתָּרְעוּת בַּקַּיִץ הֶעָצוּם הַמַּקְרִין עִזִּים וַעֲנָבִים

הַהִשְׂתָּרְעוּת בָּאוֹר וּבֶעָלִים –

                                     פַּחַד מָוֶת בְּלִבָּהּ וּפָנֶיהָ חֲרוּשֵׁי דְּאָגָה

אָז מַדּוּעַ תִּקְרָא לָהּ נַעֲרָה לַהוֹלֶכֶת בִּסְבִיבוֹתֶיהָ –

כִּי גַּם הִיא יוֹדַעַת עֲתִידָה הִיא תֶּכֶף לְהֵחָטֵף

וְלַמְרוֹת שֶׁאִמָּהּ אֵינָהּ בַּנִּמְצָא

                                    אֶל אִמָּהּ הִיא תִּקְרָא

חַסְרַת הַשֵּׁם אֶל חַסְרַת הַשֵּׁם

הַצִּילִי

*

מִן הַצַּד הָאֶחָד

                        שֶׁאֵינוֹ יָמִין אוֹ שְׂמֹאל

אֶלָּא אֹפֶן וּמִפְתָּן

            מִן הַצַּד הָאֶחָד עוֹלֶה

שַׁעַר

            שַׁעַר שֶׁל קַיִץ

דַּרְכּוֹ רוּחוֹת קוֹרְאוֹת לְמִשְׂחַק הָרוֹאִים

וְאֵינָם נִרְאִים מֵעֹנֶג הַשֶּׁמֶשׁ וְהַסֻּכָּר

מִתְּסִיסָה בַּחֲדָרִים מוּצַלִּים וּלְמִידַת הָאֵינְסוֹף

מִלֵּאוּת כְּבֵדָה –

                                                מִי אֵינוֹ הוֹפֵךְ פְּרִי

בֵּין פֵּרוֹת הַקַּיִץ הַסְּגֻלִּים־כְּתֻמִּים

                                                מִי אֵינוֹ רוֹצֶה לְהֵאָכֵל

עַל יְדֵי כּוֹחַ הַסְּתָרִים הַמִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי עֵינַיִם נוֹצְצוֹת

וְאֹפֶק מִתְרַחֵק?

                                    זֶה קַל וְחִיּוּנִי – הַהִתְמַסְּרוּת לְאֶלֶמֶנְט הַמַּיִם

בַּקַּיִץ, הַשִּׂמְחָה שֶׁל הַפְּרוּדוֹת בָּהֶן נִתָּן לִשְׁקֹעַ בְּטֶרֶם נַחְשֹׁק גַּם

בַּתְּעוּפָה –

                                                אֲבָל שַׁעַר נוֹסָף לַקַּיִץ, שַׁעַר הַלֵּילוֹת

וְהַיְּלָדִים הַגְּדֵלִים הָעוֹבְרִים תַּחַת הַמִּרְפֶּסֶת בִּשְׁתַּיִם לִפְנוֹת בֹּקֶר

וְעֶלְבּוֹנָם נוֹרָא

                        מִישֶׁהוּ גָּזַל אֶת כַּסְפָּם

                                                וּמִישֶׁהוּ הִלְשִׁין

וּמִישֶׁהוּ לוֹעֵג לְעָנְיָם

וּמִישֶׁהוּ מַחְרִים

                        וּמִישֶׁהוּ לֹא מֵנִיחַ לָהֶם לְהִכָּנֵס בְּשֵׁשׁ

חֲזָרָה הַבַּיְתָה

                        וּמִישֶׁהוּ מְתַכְנֵן אֵיךְ לְרָצְחָם לְמַעַן

פִּיּוּס רוּחוֹת וְצָמָא

מִישֶׁהוּ מִישֶׁהוּ מִישֶׁהוּ – וְהֵם בּוֹכִים תַּחַת הַמִּרְפֶּסֶת וְנֶעֱלָמִים

בַּפִּנָּה,

וּבָאוֹר – בָּאוֹר אֲנִי מְפַקְפֶּקֶת לֹא בְּבִכְיָם

 אֶלָּא בְּחוּטֵי הָעֲלִילָה הַנִּשְׁזָרִים סָבִיב לְהֵיטִיב

*

אֲנִי בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן אִיפ

מַהוּ הַמָּקוֹם הַנָּכוֹן?

                                    אֲנִי רוֹאָה אוֹתָךְ בְּעוֹדֵךְ רוֹאָה אוֹתִי

            וְתָמִיד מְעַנְיֵן מָה יֵשׁ לְהוֹתִיר בַּחוּץ

כְּדֵי לְהִמָּצֵא בִּפְנִים

מָה אַתֶּם מוֹתִירִים?

אֲנִי מוֹתִירָה חַשְׁדָנוּת: מִתְנַכְּלִים לִי רוֹצִים בְּרָעָתִי

הַשָּׁחֹר הַזֶּה לֹא יָכֹל לְהִכָּנֵס לַשִּׁיר, הַשָּׁחֹר הַזֶּה

שֶׁבִּמְקוֹם אֵל יָכוֹל לְהִתְיַצֵּב לִימִינִי לְמוֹטְטֵנִי

עַכְשָׁו תּוֹרֵךְ אִיפ – מָה אַתְּ מוֹתִירָה בַּחוּץ

כְּדֵי לִהְיוֹת כָּאן אִתִּי?

תַּאֲוַת רֶצַח וְנַקְמָנוּת מֵיתְרֵי הַגָּרוֹן

נִשְׂרָפִים מֵחֻמְצָה

                                                חָשַׁבְתִּי

אוּלַי נִמְצָא מָקוֹם חָדָשׁ

בּוֹ תַּעֲלֶה הַחַשְׁדָנוּת הָעֲמֻקָּה שֶׁלִּי וְתַאֲוַת

             הָרֶצַח      שֶׁלָּךְ

בְּדִידֻיּוֹת עֲכוּרוֹת      תִּרְקֹדְנָה        לִצְלִילֵי חָלִיל     מְשֻׁגָּע

*

            תַּחַת הַפִיקוּסִים

(הַמְּלַכְלְכִים, לִתְלוּנַת שְׁכֵנִים

            לָרֹב מֵהַקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה)

הַטְּעִימִים לַדְּרָרוֹת וְלַמַּיְנוֹת

       (מִינֵי צִפּוֹרִים מִלְּשׁוֹן צִפֹּרֶן

שׂוֹרְטוֹת אֲוִיר מְרַתְּקוֹת בְּחֹסֶר חֵן)

                                                עָמַדְנוּ

שְׁתוּיוֹת, קָרוֹב לַחֲצוֹת,

סְפָרִים שֶׁכָּתַבְנוּ נִפְרְשׂוּ בָּרְחוֹב

זְהִירוֹת לֹא לִדְרֹךְ

                        רָאִינוּ הַדְּיוֹ מֻקְדָּשׁ לָאִמָּהוֹת

גַּם אִם הָאַהֲבָה שֶׁאָפְפָה הָיְתָה הָאַהֲבָה לָאָבוֹת

מִישֶׁהִי בִּכְלָל מְבִינָה אֶת הַסִּפּוּר?

הֶחְזַקְנוּ יָדַיִם מֵעַל הָאִמָּהוֹת הַשְּׁכוּבוֹת בַּמִּטָּה

מְסוֹכְכוֹת

                                    עַל אִי

דַּאֲגָתָן

*

אִם מִכָּל עֵבֶר שָׁרִים עַל אוֹדוֹת נַעֲרוֹת

                        נֶחְדָּרוֹת

בְּקַלּוּת –

                        אֲנִי אָשִׁיר

עַל תְּנָאֵי הָרוּחַ בְּקִרְבָּן

הַשָּׁנִים נֶאֱסָפוֹת סְבִיבִי

אֲבָל אֲנִי הַיְּחִידָה שֶׁתַּעֲנִיק

צוּרַת מַעְגָּל

                        לַתְּנוּעָה הַמִּסְתַּתֶּרֶת

בְּ"סְבִיבִי"

אִם יִהְיֶה בְּכוֹחִי לַעֲשׂוֹת כֵּן

שְׁאֵלָה שֶׁאֵין בְּכוֹחִי לַעֲנוֹת

עָלֶיהָ:

לְמִי אֶרְצֶה לִכְתֹּב

לְאֵלּוּ הַחַיִּים – שֶׁסַּקְרָנוּתָם נִצֶּתֶת

מֵהַמְּרֻבֶּה וְהַמְּיֻתָּר

            אוֹ לַנּוֹטִים

לָמוּת

שֶׁבְּדִמְיוֹנִי צְמֵאִים לְמַיִם צְלוּלִים

וּבְעֶצֶם

בָּא לָהֶם קוֹקָה־קוֹלָה

                        (כָּךְ הָיָה עִם אָבִי

נְבִיא הַסֻּכָּר הִתְיַצֵּב לִמְרַאֲשׁוֹתָיו

וְהָאוֹר הַשּׁוֹקֵעַ)

הַנַּעֲרָה שֶׁהָיִיתִי

                        מֵעֵבֶר לְדִמְיוֹנִי

טְבוּלָה בַּמּוּזִיקָה

                        וַעֲדַיִן חֲרֵדָה

מֵחֹסֶר תַּכְלִית

אֵינִי יוֹצֵאת לִקְרָאתָהּ

                                    עָלֶיהָ לָצֵאת לִקְרָאתִי

אֲנִי הַגֶּנֶרָל

שֶׁרוֹצֶה בְּכָל מְאוֹדוֹ שָׁלוֹם

וְיוֹדֵעַ רַק תְּבוּסָה

                                    תִּתְיַצֵּב הַנַּעֲרָה לְבַשֵּׂר בְּחַיֶּיהָ בִּשְׁלֵמוּת

אֶת הָאֹפֶן בּוֹ נָשִׁיר עָלֶיהָ לְאַחַר מוֹתָהּ

הִיא תָּשִׁיר אֶת הַשִּׁיר שֶׁעָלֵינוּ לָשִׁיר

שִׁיר שֶׁרָחוֹק כְּמֶרְחַק הַכּוֹכָבִים מֵהָאֲדָמָה

מֵהַמְּאֹרָעוֹת

                        וְאִם יֵשׁ בּוֹ סְתִירוֹת וְאַלִּימוּת וְחֹסֶר הַצְדָּקָה

הוּא אֵינוֹ יָדוּעַ לְעַצְמוֹ וּבִלְתִּי נֶחְדָּר

כְּרוּחַ הַנַּעֲרָה

                        שֶׁנִּדְמֶה שֶׁאֶפְשָׁר לִקְרֹא לָהּ בִּשְׁמוֹת הָעִזִּים

וְלִקְרֹא לָהּ כְּחָתוּל

בּוֹאִי לְכָאן מֹתֶק

                        וּכְכָל שֶׁמַּחְזִיקִים בָּהּ חָזָק יוֹתֵר

אֵין בְּעֶלְבּוֹנָהּ, בָּאֹמֶץ שֶׁלָּהּ, לְהַשְׂבִּיעַ

אוֹתָנוּ, שֶׁבְּרֶגַע הַפְּרֵדָה לֹא זוֹכְרִים

רְצוֹנֵנוּ מַיִם צְלוּלִים אוֹ קוֹקָה קוֹלָה

*

חַסְרַת־שֵׁנָה אֲנִי פּוֹנָה

                        לְבַעֲלֵי־הַשֵּׁנָה:

אַתֶּם הַנְּדִירִים, תְּנוּ קְצָת

וְאֵין קוֹל

                        הָעַכְּבִישָׁה הַחוּמָה, הַנַּקָּר, גּוֹזְלֵי הַסְּנוּנִיּוֹת

הַבֹּקֶר אַתֶּם הָאוֹתִיּוֹת הַמְּהַלְּכוֹת

אַתֶּם בְּכָל מָקוֹם וּמִכָּל מָקוֹם אֲנִי נֶאֱסֶפֶת אֲלֵיכֶם

וּבְעִבְרִית

                        הַאִם הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהוֹדוֹת

שָׁלוֹם לָךְ הַמֵּאָה ה־21, אַתְּ אַרְכָאִית

וּתְלַמְּדִי אוֹתָנוּ שֶׁיֵּשׁ גּוֹרָל וְאָנוּ, כְּנַעֲרָה,

                                    לְעוֹלָם לֹא נֵדַע

אִם מֵהִיסְטֶרְיַת הַמִּלְחָמָה אוֹ מִכּוֹחוֹ שֶׁל שִׁיר

נִלְמָד לִבְחֹר בָּאֵינְמוֹצָא כְּמוֹ הָיָה רְצוֹנֵנוּ

לֹא־אָכִיל

            לֹא־כָּלֶה

                        נִזְרָק שׁוּב לַלֹּא־נוֹדַע

צוּרַת כּוֹכָב מְשֻׁנָּן בּוֹעֵר

            בְּעוֹד מַגַּע הַהִיסְטוֹרְיָה

זַחַל שָׂעִיר וְלַח עַל הָעֹרֶף

                                    גַּם בָּרַחֲצָה

*

                        הַאִם  יֵשׁ שֶׁלֶד, גֻּלְגֹּלֶת שֶׁמַּבָּעָהּ

                                                                        שָׁקֵט?

הַפַּלָּצוּת

                        שֶׁל הָעַיִן הַחַיָּה

הַמִּתְבּוֹנֶנֶת בְּהַדֵס?

                                    אִם הַמְּצִיאוּת תִּהְיֶה מָוֶת

הַקִּיּוּם, הַיּוֹמְיוֹם, יִתְגַּלֶּה כַּעֲנִישָׁה בְּטֵרוּף וּבִעוּתִים

בְּמָה הִכִּירָה הַנַּעֲרָה שֶׁמְּסַחְרֵר

 אֶת דַּעְתִּי?

שְׁאֵלוֹת   וּשְׁאֵלוֹת נוֹסָפוֹת

בְּקֻבִּיַּת הַמַּזָּל, הַלֹּא־נוֹדָע מִתְהַפֵּךְ

וּמִתְגַּלְגֵּל –

                        מָה שֶׁמָּצוּי מֵעֵבֶר לְחֻקֵּי הַמִּשְׂחָק

וְאֵיךְ נְקַבֵּל אֶת פָּנָיו

אִם לֹא בְּשִׁיר שֶׁכְּמוֹ הָעִיר

מֻרְכָּב מִמַּשֶּׁהוּ מְסֻבָּךְ

שֶׁנָּח בְּתוֹכְכֵי חֻקִּים

כְּדֵי שֶׁהַמְּפֹרָט, הַמְּסֻיָּם, הֶעָדִין

יַרְאֶה גַּם הוּא אֶת פָּנָיו, פְּנֵי נַעֲרָה

*

            כִּמְכוֹנַת תְּפִירָה לֹא מַכְלִיבָה

רַק מְטַרְטֶרֶת אֲוִיר

הִיא עָמְדָה וְדִבְּרָה לַכַּתָּב

                                    לַמַּצְלֵמָה

שְׁקָרִים בִּמְלוֹא עֻזָּהּ, כְּבָר אֱמֶת עֲבוּרָהּ

                        וְהַכַּתָּב – לוֹעֵג לָהּ

שִׂחֵק אִתָּהּ בִּמְחוֹל הָאֲוִיר הֶחָרוּךְ וְהַדַּל

שְׁנֵי צְעָדִים הַצִּדָּה, צַעַד אֶחָד

 לְפָנִים אוֹ אָחוֹר

                        חֹר מוּל חֹר –

וְלַגִּמְגּוּם, לַהִרְהוּר

                                    לָעֲצִירָה

– אֵין סִכּוּי

                        אֲבָל הָאֱלֹהוּת הַבִּלְתִּי־נִרְאֵית

בֶּאֱמֶת, הַמִּקְרֶה, טוּכֶה,

                                                הַיְּסוֹד הַלֹּא יַצִּיב גַּם בָּאֶבֶן

גַּם בָּרוּחַ

                        תָּמִיד מִתְגַּלֶּה

רְאִי לִהְיוֹת מוּכָנָה:

                                    לִבְחֹר לָשִׁיר

גַּם מוּל קִיר                    

קְטַנָּה   כִּמְעַט עֲגֻלָּה   עִקֶּשֶׁת

                        הַפְּנִינָה הַחוֹמֶקֶת

וְרֻדָּה לְבָנָה מִמַּעֲמַקִּים כְּחֻלִּים־שְׁחֹרִים

                        הַבִּלְתִּי־נִרְאֶה

כֵּיצַד יִתְגַּלֶּה

אִם לֹא בְּכוֹחוֹ לַחְזֹר מֵהַמֵּתִים לַחַיִּים

נוֹשֵׂא שָׁלָל וּבְשׂוֹרָה

                        הַנַּעֲרָה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַתַּפְאוּרָה

הַמְּחַשְׁמֶלֶת

*

21.2.24

אִיפ, תַּצְפִּיתָנִית הַשָּׂדֶה

                        הֵיכָן אֲהוּב לִבֵּךְ

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא פָּגַשְׁתְּ, וְהוּא שָׁם, שָׁם

נָע לְעֶבְרֵךְ בִּמְהִירוּת

                        הַאִם יַסְפִּיק לְהַגִּיעַ, לְנַשֵּׁק אוֹתָךְ

נְשִׁיקָה אַחַת

                        בַּמּוֹתָר הַצַּר שֶׁל הַזְּמַן

לֹא זָכַרְנוּ שֶׁאָנוּ בְּנֵי הָעִיר

                        הַמַּאֲכִילָה אֵשׁ וְאָבָק בִּילָדִים

אֲנַחְנוּ זוֹכְרִים עַכְשָׁו, אֲנַחְנוּ נִזְכָּרִים

אֵינֶנּוּ עֲשׂוּיִים רַק פְּנִים רָחוֹק

                        פְּנֵי הַשֶּׁטַח שֶׁלָּנוּ, עֲצוּמִים, בּוֹעֲרִים

מִבְּלִי לְהִשְׁתַּנּוֹת אָנוּ מְבַקְּשִׁים

                        שִׁנּוּי, אִיפ

שׁוֹתִים וְאוֹכְלִים בֹּקֶר וְעֶרֶב

                        מִצַּלָּחוֹת שְׁטוּחוֹת לְבָנוֹת

סִפּוּר יָשָׁן עַל אֱלֹהִים זָקֵן זוֹעֵם

                                    שֶׁמַּצְלִיחַ לְהַבְדִּיל בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן

בֵּינֵךְ לְבֵין הָאַיִל

                                    אֲנַחְנוּ מְפַחֲדִים שֶׁרְאִיָּתֵנוּ הִשְׁתַּבְּשָׁה

מֵאֵימָה

            בַּפַּעַם הַבָּאָה לֹא נַאֲמִין לַשְּׁמוּעוֹת

                                                עַל אוֹדוֹת הָאַיָּלָה הַיָּפָה

שֶׁהֵגִיחָה מֵאַדְמַת הַשָּׂדֶה לְהַצִּיל נַעֲרָה, כְּאִמֵּךְ

בַּפַּעַם הַבָּאָה נַכֶּה בַּצַּלָּחוֹת כְּתֹף

נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ

            נִשְׁתַּגֵּעַ בֶּאֱמֶת, נְבַקֵּשׁ

(אֲבָל מִמִּי?)

לִחְיוֹת

אביב 2023 – חורף 2024